אודיופילים, טכנוקרטים ומה שביניהם



מספר הגדרות בסיסיות ומילון מונחים בסיסי

תכונות "אודיופיליות" של מערכות שמע

מערכות שמע שונות  –  וכן פריטים שונים המשמשים במערכות שמע, כגון רמקולים, מגברים ונגנים  –  נבדלים אלה מאלה במספר תכונות, או נתונים. תכונות אלה, או נתונים אלה, מבטאים פרמטרים שונים המתייחסים לאופן בו מערכת שמע משחזרת צלילים של מוזיקה משוחזרת (מוקלטת ומנוגנת). בין תכונות אלה נמצאות "פרזנטציה", "במה" או "תמונת במה", "איזון טונאלי", "מרקם טונאלי", attack, decay, "פירוט", "שקט", "מהירות", "מידיות", "בהירות", "חריפות", "עדינות", "דינאמיות", "מיקרו-דינאמיות", "מקרו-דינאמיות"  –  ועוד. אלה הם חלק מהמונחים השונים שבהם משתמשים בעלי מערכות שמע וכן סוקרים ומבקרים של מערכות שמע, כדי לתאר את תכונות המערכת, או את תכונותיו של פריט מסוים למערכות שמע.


"מוזיקאליות" של מערכת שמע

אינני יודע אם קיימת הגדרה מקובלת, המוסכמת על כל האנשים העוסקים במערכות שמע.
ההגדרה שלי לגביי "מוזיקאליות" של מערכת שמע  –  וכן של פריטים שונים למערכות שמע  –  היא זאת:
מידת "המוזיקאליות" של מערכת שמע נאמדת על פי המידה בה המוזיקה המתנגנת דרך מערכת השמע משכנעת, כובשת וסוחפת.
ככל שמערכת שמע היא "מוזיקאלית" יותר, כאשר אני מאזין למוזיקה המתנגנת דרך המערכת, אני יותר נשאב אל המוזיקה ונסחף איתה  –  ואיני שם לב כלל לתכונות "האודיופיליות" של מערכת השמע. אני מאזין למוזיקה, לא לצלילם שהמערכת מפיקה ולא לתכונות השונות של המערכת.

להערכתי, מידת "המוזיקאליות" של מערכת שמע מסוימת נתונה במידה רבה לפרשנות האישית ולהתרשמות האישית של כל מאזין. להתרשמותי, יש אנשים אשר יעריכו מערכת שמע מסוימת כמוזיקאלית, או מוזיקאלית מאד  –  בעוד אנשים אחרים יעריכו את אותה מערכת שמע כנטולת מוזיקאליות, או כבעלת מידת מוזיקאליות נמוכה.

אחזור לעניין "המוזיקאליות" של מערכת שמע באחד מהסעיפים הבאים, הדן בנושא של נאמנות למקור. אקדים ואומר רק שבעיניי ולטעמי, מידת "המוזיקאליות" של מערכת שמע קשורה באופן ישיר ומחייב למידת "הנאמנות למקור" שלה. בנוסף, מידת "המוזיקאליות" של מערכת שמע, בעיניי ולטעמי, נגזרת מתחושת "הריאליסטיות" של המוזיקה שאותה מערכת השמע משחזרת  –  באיזו מידה המוזיקה המתנגנת באמצעות המערכת נשמעת "ריאליסטית" יותר, או "אמיתית" יותר.


הקשר בין התכונות "האודיופיליות" של מערכת שמע לבין "המוזיקאליות" שלה

להתרשמותי, יש קשר בין התכונות "האודיופיליות" של מערכת שמע נתונה  –  שהם פרמטרים המתייחסים לאופן בו מערכת שמע משחזרת צלילים של מוזיקה משוחזרת  –  לבין מידת "המוזיקאליות" של אותה מערכת. העניין הוא שאני לא יכול להצביע באופן ברור וחד-משמעי על איזה מהתכונות "האודיופיליות", או איזה שילוב של התכונות "האודיופיליות", גורם למערכת שמע להיות יותר "מוזיקאלית", או פחות "מוזיקאלית". אם כי לא ביררתי לעצמי את הסוגיה הזאת לעומק, נראה לי שלטעמי ולהעדפותיי, נדרש איזון מסוים בין אותן תכונות "אודיופיליות".

משיחות עם אנשים אחרים, ברור לי שלדעתם של אנשים שונים, תכונות "אודיופיליות" שונות הן הגורמות להם להעריך מערכת שמע כיותר "מוזיקאלית", או פחות "מוזיקאלית". לכן, לא ניתן לצפות להגדרה אחת מחייבת ומוסכמת על הכול, או תיאור אחד מחייב ומוסכם על כולם. כמו דברים רבים אחרים הקשורים למערכות שמע, זה נושא הנתון במידה רבה לטעם אישי ולהעדפות אישיות  –  טעם והעדפות השונים מאדם לאדם.


"נאמנות למקור"

הסוגיה של "נאמנות למקור" הוא נושא השנוי במחלוקת עזה ונחרצת בין אודיופילים שונים ובין בעלי מערכות שמע שונים.

יש אנשים הטוענים בלהט ובנחרצות שאין דבר כזה, "נאמנות למקור", משום שהמקור אינו ידוע. אין לנו שום דרך מעשית לדעת כיצד נשמעה מוזיקה מסוימת באולפן ההקלטות, בעת ההקלטה.

אגב, טיעון זה הוא בהחלט נכון כאשר מדובר במוזיקה אשר נולדה באולפן הקלטות, בעיקר מוזיקה בה מנגנים בכלים אלקטרוניים, כמו גיטרות חשמליות. כאשר מדובר בכלי נגינה כמו גיטרה חשמלית, למשל, הצליל של הגיטרה מותנה במידה רבה גם במגבר המסוים המחובר לאותה גיטרה. גיטריסט מסוים המנגן בגיטרה מסוימת, אותה גיטרה תישמע באופן שונה כאשר היא תחובר למגברים שונים. במקרים רבים, למאזין בבית אין כל דרך לדעת באיזה מגבר השתמשו באולפן ההקלטות  –  ולכן אין לו כל אפשרות לדעת כיצד נשמעה אותה גיטרה "במקור"  –  כאשר במקרה זה "המקור" הוא צליל הגיטרה באולפן ההקלטות, בעת ההקלטה.

מתוך כך, יש אודיופילים ובעלי מערכות שמע אשר אינם מבקשים "נאמנות למקור" כלשהי כאחת מהתכונות הרצויות, או האפשריות, של מערכת שמע.

אנשים אחרים טוענים באותה מידה של להט ונחרצות שבפירוש קיימת "נאמנות למקור", יתר-על-כן  –  לטעמם, "נאמנות למקור" היא אחת התכונות החשובות ביותר של מערכות שמע, אם לא התכונה החשובה ביותר.

בקרב רבים מהאנשים הגורסים שקיימת "נאמנות למקור", "המקור" עבורם הוא הופעה חיה, או קונצרט חי  –  בעיקר הופעה או קונצרט בהם מנגנים בכלים אקוסטיים בלבד, לא מוגברים  –  וכן בקולות אנושיים לא מוגברים.

אני נמנה בין אותם אנשים הגורסים שאכן קיימת "נאמנות למקור"  –  וזאת התכונה החשובה ביותר, בעיניי, של מערכת שמע. אמנם אני שומע מוזיקה במגוון גדול מאד ורחב של סוגים וסגנונות, אך המוסיקה אותה אני אוהב יותר מכל ולה אני מאזין יותר מאשר כל סוג אחר היא מוזיקה קלאסית על הסגנונות השונים שלה, בעיקר מוזיקה סימפונית, אבל גם מוזיקה קאמרית ואופרות.

מבחינתי, "המקור" הוא קונצרט חי של מוסיקה קלאסית סימפונית, כאשר אני יושב באולם קונצרטים בסביבות שורה מספר 5 (או בין שורה מספר 3 לשורה מספר 10), באמצע. מבחינתי, זאת היא נקודת ההתייחסות, ה-reference, אשר על פיה אני אומד באיזו מידה מערכת שמע מסוימת קרובה יותר למקור, או רחוקה יותר ממנו.

יתר-על-כן, להערכתי, מידת "הנאמנות למקור" של מערכת שמע מסוימת היא התכונה המכרעת לעניין ההערכה שלי את מידת "המוזיקאליות" של אותה מערכת שמע. מידת "המוזיקאליות" של מערכת שמע, בעיניי ולטעמי, נגזרת מתחושת "הריאליסטיות" של המוזיקה שאותה מערכת השמע משחזרת  –  באיזו מידה המוזיקה המתנגנת באמצעות המערכת נשמעת "ריאליסטית" יותר, או "אמיתית" יותר.

כמובן, יש אנשים אשר עבורם ולטעמם אין כל קשר בין מידת "המוזיקאליות" של מערכת שמע לבין מידת "הנאמנות למקור" שלה. זה בנוסף לכך שאנשים שונים מתייחסים לדברים שונים כאל "המקור".

האם קיימת "נאמנות מלאה למקור"?

בפירוש לא  –  זה בלתי אפשרי  –  "אין חיה כזאת"  –  בפרט כאשר המקור הוא תזמורת סימפונית, אבל גם במוזיקה מכל הסוגים האחרים.

אבהיר ואפרט.

הבמה ברבים מאולמות הקונצרטים משתרעת על פני אורך של מספר עשרות מטרים. ברוב רובם של חדרי המגורים המקובלים, אין שום אפשרות שמערכת שמע כלשהי תשחזר תמונת במה באורך כזה, או אפילו באורך קרוב לזה. אורך וגודל תמונת הבמה שיוצרת מערכת שמע מותנה במידה רבה גם במימדים הפיזיים והגיאומטריים של חלל ההאזנה, בנוסף לתכונות ואפשרויות המערכת עצמה, על רכיביה השונים.

יתר-על-כן, למיטב ידיעתי, לא קיימת אף מערכת שמע בעולם, בכל מחיר שהוא, המסוגלת לשחזר אפילו כלי נגינה יחיד כמו פסנתר בנאמנות מלאה.
אבהיר למה אני מתכוון במושג "נאמנות מלאה".
לא קיימת אף מערכת שמע בעולם (גם לא קיימת אף הקלטה), אשר אם נכניס פסנתרן מקצועי, האמון על הבדלי הצליל בין פסנתרים שונים, של יצרנים שונים ומדגמים שונים  –  אשר אם נכניס אותו לחדר כלשהו, או לאולם כלשהו, בעיניים מכוסות וננגן הקלטת נגינה של פסנתר  –  הוא יטעה לחשוב שהוא שומע נגינה חיה של פסנתר ממשי, לא הקלטה מנוגנת.


טעם אישי והעדפות אישיות

כפי שהובהר למעלה, לא קיימת אף מערכת שמע בעולם, בכל מחיר שהוא, המסוגלת לשחזר בנאמנות מלאה הופעות חיות וקונצרטים חיים.

בכל מערכת שמע מתקיימות פשרות מסוימות. יש מערכות המצטיינות יותר בתכונות מסוימות של קונצרט חי, אבל רחוקות יותר בתכונות אחרות. מה גם שיש תכונות המנוגדות זאת לזאת, או סותרות האחת את השנייה  –  מערכת נתונה יכולה להבליט ולהדגיש או תכונה אחת, או תכונה אחרת  –  אבל לא שתיהן בד בבד  –  משום שתכונה אחת באה על חשבון השנייה.

כאן נכנס הנושא של טעם אישי והעדפות אישיות.

מאחר ואין אף מערכת שמע מושלמת, מאחר ואין אף מערכת שמע המצטיינת בכל התכונות גם יחד, בו-זמנית  –  יש אנשים אשר תכונות מסוימות חשובות להם יותר, בעוד לאנשים אחרים תכונות אחרות חשובות יותר. יש אנשים המעדיפים תמונת במה גדולה ככל האפשר, בעוד אנשים אחרים צליל אינטימי יותר, אחרים מעדיפים איזון טונאלי נכון ככל האפשר, או מרקם טונאלי ריאליסטי ככל הניתן  –  וכך הלאה.

להערכתי, זאת אחת הסיבות העיקריות לכך שאין הסכמה בין אודיופילים שונים ובין בעלי מערכת שונים לגביי איזו מערכת טובה יותר מאחרת, או איזה רמקולים טובים יותר מאחרים  –  וכך הלאה, לגביי כל אחד מהפריטים הנכללים במערכות שמע. מה שנשמע טוב לאדם אחד בהחלט עשוי להישמע גרוע לאדם אחר  –  וההיפך.


מיהו "אודיופיל"

חיפוש במילונים ובאנציקלופדיות מעלה מספר הגדרות שונות למונח "אודיופיל", כאשר במרבית ההגדרות השונות יש מהמשותף. החלק המשותף הקיים במרבית ההגדרות הוא:
"אודיופיל הוא אדם המסור לאיכות גבוהה של מערכות שמע, או מערכות שחזור מוסיקה".

על פניו זה נראה ברור ופשוט, אבל מסתבר שהנושא מורכב יותר ממה שנראה לעין במבט חטוף מהצד.

יש אנשים אשר עבורם תפקידה של מערכת השמע הביתית הוא להעצים, ככל הניתן, את החוויה של האזנה למוסיקה. עבור אחרים, המערכת עצמה היא העיקר, בעוד המוסיקה המתנגנת דרך המערכת היא משנית.

מהיכרות עם אנשים שונים, הגעתי להבחנה בין שלוש קבוצות עיקריות של "אודיופילים".

הקבוצות העיקריות של "אודיופילים":

1. "מוזיקופילים"
(זה מינוח שאני טבעתי וזאת הגדרה אישית שלי, לא נתקלתי במונח זה במקום אחר כלשהו).

ההגדרה שלי של "מוזיקופילים" היא:
""מוזיקופיל" הוא אדם המסור לאיכות גבוהה של מערכות שמע, או מערכות שחזור מוסיקה  –  כאשר המוסיקה אותה משחזרת המערכת היא העיקר, בעוד תפקידה של המערכת הוא לשרת את איכות שחזור המוסיקה."

במילים אחרות, עבור "המוזיקופיל", מידת "המוזיקאליות" של מערכת השמע היא התכונה החשובה ביותר של המערכת. "המוזיקופיל" מתייחס בעיקר לחוויה האישית שלו של האזנה למוזיקה דרך המערכת  –  יותר מאשר לתכונות "אודיופיליות" כאלה, או אחרות, של מערכת השמע. עבור "המוזיקופיל", תפקידה הבלבדי של מערכת השמע הוא לשרת את המוזיקה ואת חוויית ההאזנה למוזיקה. האופן בו המערכת עושה את זה הוא משני עבורו. "המוזיקופיל" מעוניין להתרגש מההאזנה למוזיקה, להיסחף עם המוסיקה ולשקוע בה  –  כאשר ההיסחפות עם המוזיקה והשקיעה בהאזנה למוזיקה מביאות להתעלמות מהתכונות "האודיופיליות" של המערכת.

2. "אודיופילים"
(זאת הווריאציה האישית שלי על המונח המקובל של "אודיופילים").

ההגדרה שלי של "אודיופילים" היא:
""אודיופיל" הוא אדם המסור לאיכות גבוהה של מערכות שמע, או מערכות שחזור מוסיקה  –  כאשר מערכת השמע היא העיקר, בעוד תפקידה של המוזיקה הוא לשרת את הפגנת יכולות המערכת."

במילים אחרות, עבור "האודיופיל", העיקר הוא "התכונות האודיופיליות" של המערכת ורמת הביצועים של המערכת מבחינת קיום אותן "תכונות אודיופיליות". הביצועים של מערכת השמע "והתכונות האודיופיליות"  –  זה מה שגורם לו להנאה הרבה ביותר. במקרים רבים, "התכונות האודיופיליות" של המערכת חשובות לו יותר מאשר מידת הריאליזם של שחזור המוזיקה  –  או שבעיניו "התכונות האודיופיליות" של המערכת הן אלה הקובעות את מידת הריאליזם של המוזיקה המשוחזרת.

3. "ציודופילים"
(זאת הווריאציה האישית שלי על המונח השגור במקומות מסוימים של "ציודופילים". המונח המקביל ל"ציודופילים" באנגלית הוא Gear Sluts או Gearslutz).

ההגדרה שלי של "ציודופילים" היא:
""ציודופיל" הוא אדם המסור לאיכות גבוהה של מערכות שמע, או מערכות שחזור מוסיקה  –  כאשר מערכת השמע היא העיקר, בעוד תפקידה של המוזיקה הוא לשרת את הפגנת המערכת. עבור "הציודופיל", תג המחיר של הציוד, המותגים של יצרני הציוד והמראה של הציוד הם העיקר".

במילים אחרות, עבור "הציודופילים", תג המחיר, המותגים והמראה של הציוד חשובים יותר מאשר איכות שחזור המוזיקה של המערכת  –  ובמידה מסוימת גם יותר מאשר "התכונות האודיופיליות" של המערכת.

4. "טכנוקרטים"
"טכנוקרטים" הם אנשים המבטלים מכל וכל את הערכת איכות הצליל של מערכת שמע, או של פריטים למערכות שמע, על פי איך שהם נשמעים לאוזן, על פי החוויה האישית של האזנה למערכת שמע, או החוויה האישית של האזנה למוזיקה דרך מערכת שמע. "הטכנוקרטים" אומדים את איכות הצליל של פריטי ציוד למערכות שמע אך ורק על פי הנתונים הטכניים, או המפרט הטכני, של פריטי הציוד, או על פי האופן בו הם נמדדים  –  על פי תוצאות המדידות של אותם פריטי ציוד. במקרים רבים, הנתונים הטכניים של פריטי הציוד ותוצאות המדידות שלהם, הנגישות לקהל הצרכנים, הם אותם נתונים המתפרסמים על ידי יצרני הציוד.

"הטכנוקרטים" נוקטים במספר "טיעונים", או "הסברים", או "תירוצים", לעובדה שהם מתעלמים לחלוטין מהערכת איכות הצליל של פריטים למערכות שמע על פי האופן בו הם נשמעים לאוזן, על פי חוויית ההאזנה.

אחד הטיעונים הנפוצים הוא שמה שהמדע לא מכיר בו, אינו קיים. אם קיימת תכונה מסוימת של פריט מסוים למערכות שמע, תכונה זאת חייבת לבוא לידי ביטוי בהוכחות מדעית, על פי ניסויים מדעיים ומדידות טכניות. כל עוד לא קיימת הוכחה מדעית לקיומה של תכונה מסוימת  –  תכונה זאת אינה קיימת. תכונה כזאת יכולה להתקיים רק בדמיון של אנשים מסוימים.

טיעון נפוץ אחר הוא שלא ניתן לסמוך על החושים, משום שקיימות מספר טעויות חושיות ידועות ומוכרות. לראיה, המדע נסמך על ניסויים מדעיים  –  ולא על החושים האנושיים.

טיעון נפוץ נוסף הוא שמבחני האזנה עיוורים הראו שאנשים לא מסוגלים להבחין בהבדלי צליל בין פריטים מסוימים, של יצרנים שונים ומדגמים שונים. עבורם, אותם מבחני האזנה עיוורים חייבים להתבצע בנוהל מסוים מאד (נוהל, אשר למיטב ידיעתי, מכשיל מראש את האפשרות להבחין בהבדלי צליל בין פריטים שונים).

"הטכנוקרטים" גם מבטלים מראש את הסקירות והביקורות של פריטי ציוד למערכות שמע, סקירות וביקורות המתפרסמות במגזינים מודפסים או באתרי אינטרנט.

כפועל יוצא, "הטכנוקרטים" לעולם לא ישתמשו באביזרים שונים למערכות שמע, כמו כבלי חיבור (interconnect) או כבלי חשמל  –  לבד מהכבלים הפשוטים ביותר והזולים ביותר. "הטכנוקרטים" מסרבים לבחון כבלים כאלה ואביזרים אחרים למערכות שמע על פי איך שהם נשמעים לאוזניהם (לבד מאשר באותם מבחנים עיוורים, המתבצעים באותו נוהל מסוים, כאשר כמובן ובהכרח  –  באותם מבחנים עיוורים לדעתי אין כל אפשרות לשמוע הבדלי צליל בין פריטים שונים).

"אודיופילים" הלכה למעשה

נדירים האנשים השייכים באופן בלבדי רק לאחת מתוך אותן 4 קבוצות, אשר הבאתי למעלה הגדרות להן.

בפועל, אצל אנשים רבים מאד, יש התייחסות המכילה תכונות של כמה קבוצות  –  כאשר אצל כל אדם מסוים קיים תמהיל שונה של המשקל של תכונות קבוצה אחת עם תכונות של קבוצה אחרת, או של שתי קבוצות אחרות.

יש אנשים שהם, במידה מסוימת "מוזיקופילים" ובמידה מסוימת "אודיופילים"  –  ואלי גם במידה מסוימת "ציודופילים". יש אנשים שאצלם הנטייה "המוזיקופילית" חזקה יותר, בעוד הנטייה "האודיופילית" חלשה יותר  –  בעוד אצל אנשים אחרים הנטייה "האודיופילית" חזקה יותר, בעוד הנטייה "המוזיקופילית" חלשה יותר.

מה עדיף, או מה טוב יותר?

לגישתי, אין קבוצה שהיא עדיפה יותר, אין גישה שהיא טובה יותר ואין נטיה שהיא נכונה יותר.
אף לא אחת מהקבוצות האלה היא לגנאי, כשם שאף לא אחת מהקבוצות האלה היא לשבח.

מדובר בתחביב.
יש אנשים המשקיעים זמן, אנרגיה ומשאבים כספיים במערכת שמע  –  כאשר המטרה היא ליהנות ממערכת השמע.
לאנשים מסוימים, חוויית ההאזנה למוסיקה מביאה את ההנאה הרבה ביותר.
לאנשים אחרים, צליל המערכת ויכולותיה מביאים את ההנאה הרבה ביותר.
יש אנשים שמחיר המערכת, המותגים שלה והמראה שלה מביאים את ההנאה הרבה ביותר.
יש אנשים שעיון במפרטים טכניים מביא להם את ההנאה הרבה ביותר.
האוקיאנוס גדול ויש בו מקום לדגים שונים ומגוונים.
אדם בעל שיער כהה אינו טוב יותר מאדם בעל שיער בלונדיני  –  וההיפך.
"לכל זמן, ועת לכל חפץ תחת השמים... הכול הולך אל מקום אחד... וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו..." (קהלת).

קבוצות "האודיופילים" ואהבת מוזיקה

נראה לי שאין כל קשר בין אהבת המוזיקה לבין אנשים מארבעת הקבוצות אותן הגדרתי למעלה.
נראה לי שאין כמעט אף אדם שאינו אוהב מוזיקה, לפחות במידה מסוימת  –  ואין אף אדם שאינו נהנה מהאזנה למוזיקה, לפחות במידה מסוימת.

בצד אהבת המוזיקה וההנאה מהאזנה למוזיקה  –  לאנשים שונים יש אופני התייחסות שונים למערכות שמע. אהבת המוזיקה אינה מבטלת ואינה שוללת אף לא אחת מאותן ארבע קבוצות אותן הגדרתי ותיארתי, כשם שהיא אינה מחייבת התייחסות מסוימת.

לכולם יש מקום.
כל הגישות הן לגיטימיות.







לתוכן העניינים





שאלות, הערות והצעות יתקבלו בברכה: דואר אלקטרוני E-mail



כל הזכויות שמורות.
Copyright © - 2011-2012 ליהושע גומא,
תל מונד