מסעותיי עם טיפולים בחשמל וכוונון צליל המערכת



בעצם המסעות האלה הם שילוב של טיפולים בחשמל למערכת השמע עם כוונים אחרים שנעשו במערכת, כאשר פעולות במקום אחד השפיעו על צליל המערכת בכוון אחד, פעולות אחרות במקומות אחרים השפיעו על צליל המערכת בכוון אחר  –  וחוזר חלילה.

אבהיר ואפרט בהמשך.


הקדמה

כאשר אני מאזין למוסיקה דרך מערכת השמע, אני מאזין למוסיקה עצמה, איני מאזין למערכת השמע. משמעות הדבר היא שהתכונה של מערכת השמע החשובה ביותר עבורי היא מידת "המוסיקאליות" של המערכת  –  דהיינו, באיזו מידה המוסיקה המתנגנת דרך המערכת נשמעת משכנעת, כובשת, סוחפת, באיזו מידה המערכת "עושה מוסיקה". התכונות הקרויות "תכונות אודיופיליות" של מערכת השמע, כגון במה, פרזנטציה, פירוט, שקט, attack, decay ועוד  –  אינן חשובות לי כשלעצמן. הן חשובות לי אך ורק באופן ובמידה שהן משרתות את "המוסיקאליות" של המערכת  –  תורמות "למוסיקאליות" של המערכת, או גורעות ממנה.


תחילת הדרך

את השלב הראשון של הטיפול בחשמל התחלתי בתחילת שנת 2011, לאחר שהוחלפו ושודרגו מגבר ההספק ונגן התקליטורים (CD). הווה אומר שאת הטיפול בחשמל התחלתי רק בשלב מאוחר מאד של ייצוב כל רכיבי המערכת העיקריים. אמנם לאחר מכן מגבר ההספק וכן נגן התקליטורים הוחלפו ושודרגו פעם נוספת, אבל אין לזה קשר לטיפולים שבוצעו בתשתית החשמל.

האם זה היה נבון להתחיל עם הטיפול בחשמל בשלב כל כך מאוחר של הקמת מערכת השמע?  –  במבט לאחור נראה לי שלא, נראה לי שהיה נבון יותר ונכון יותר להתחיל עם הטיפול בחשמל הרבה יותר מוקדם, כבר בשלבים הראשונים של הקמת מערכת השמע. אבל, לפני שהתחלתי עם זה, לא היה לי שמץ של מושג עד כמה הטיפול בחשמל משפיע על האיכות הכללית של צליל המערכת. על כגון זה נאמר: "אין חכם כבעל הניסיון".


צעד ראשון  –  מפצל חשמל

השלב הראשון התחיל עם זה שיגאל לסרי הביא לי שני מפצלי חשמל של אוידה (Oyaide), על מנת שאנסה אותם על המערכת שלי. לפני כן הזנת החשמל לכל רכיבי המערכת נעשתה באמצעות שלושה מפצלים אחרים: האחד מתוצרת חברה סינית, הכולל בתוכו סינון מובנה לרעשים בתדרי רדיו, השני מתוצרת חברה יפנית ידועה ומוערכת  –  והשלישי מתוצרת חברה אמריקאית ידועה ומוערכת.

ציפיות לחוד ומציאות לחוד
כאשר המערכת חוברה למפצלים החדשים של אוידה, נדהמתי, הייתי המום  –  שינוי כל כך גדול, לטובה, של צליל המערכת לא קיבלתי גם עם שינויים משמעותיים אחרים במערכת, כמו החלפת מגבר, שלא לדבר על החלפת כבלים. התוצאה הייתה דרמטית מאד  –  בהשוואה למצב עם המפצלים של אוידה  –  עם המפצלים הקודמים הצלילים נשמעו "מרוחים" מאד. ההבדל בין המפצלים החדשים לקודמים הוא הבדל של יום ולילה. מה שקרה דומה לזה שהוציאו פקק מהמערכת  –  המערכת "נפתחה" "והצטללה" (נהייתה צלולה) הרבה יותר.

יתר-על-כן, בכל אחד משני המפצלים של אוידה היו שקעים מדגם שונה, בעלי ציפוי שונה. היה הבדל מובחן היטב לאוזן בין השקעים מהדגמים השונים. כך מצאתי ששקעים מדגם מסוים מתאימים יותר למכשירים מסוימים במערכת שלי, בעוד שקעים מדגם אחר מתאימים יותר למכשירים אחרים.

הסבר טכני
אין לי שמץ של מושג, או הסבר טכני לגבי כיצד ומדוע לאביזר תמים כל כך כמו מפצל חשמל, שהוא קופסת מתכת קטנה ובה מספר שקעים לכבלי חשמל, יש השפעה כל כך דרמטית על צליל המערכת. אין לי שמץ של מושג, או הסבר טכני מדוע יש הבדל כל כך גדול ודרמטי בין מפצלי חשמל של חברות שונות, שתיהן חברות יפניות ידועות ומכובדות ושלישית היא חברה אמריקאית ידועה ומכובדת. על כל פנים, החיים לימדו אותי לא להתווכח עם עובדות ולא לבטל את תוצאות הניסיון בשל היעדר תיאוריה, או בשל אי הבנה טכנית.

מדוע לא הבחנתי בכך שהצלילים של המערכת "מרוחים" עד שהחלפתי מפצלים?
אינני יודע. אולי משום שהתרגלתי לאופן בו המערכת שלי נשמעה עד אותו זמן. אולי משום שנחוצה השוואה בין מצב אחד לשני על מנת להבחין בשינוי  –  הצלילים נשמעים "מרוחים" בהשוואה לצלילים "נקיים". סיבה אפשרית נוספת היא שנחוץ פרק זמן על מנת להתרגל לצליל של המערכת, בפרט לאחר כל שינוי שמבצעים במערכת. על כל פנים, הייתי מרוצה מאד מצליל המערכת שלי עוד לפני אותו שינוי. הייתי מרוצה הרבה יותר מצליל המערכת לאחר אותו שינוי.


צעד שני  –  החלפת שקע החשמל בקיר

שקע החשמל הישראלי הרגיל בקיר, שהזין את המפצלים השונים  –  ומהם את כל המכשירים במערכת  –  הוחלף לדופלקס (שקע כפול) של אוידה מדגם R1 עם מסגרת מדגם WPC-Z.

מאחר ודבר זה נעשה ביחד עם השלב השלישי, איני יכול לבודד את השפעתו של שקע זה על צליל המערכת. עם זה, אין לי כל כוונה ושום רצון לחזור אחורה, לשקע ישראלי רגיל. מה גם שכל כבלי החשמל האיכותיים שברשותי הם בעלי תקע אמריקאי.

מתוך זה שהשקעים של אוידה במפצלי החשמל השפיעו לטובה ובמידה ניכרת על צליל המערכת  –  אני מעריך שגם לשקע הזה בקיר יש השפעה לטובה על צליל המערכת.


צעד שלישי  –  שנאים מבדלים

מתוך ידיעה והבנה טכנית לגבי ההפרעות הקיימות על רשת החשמל, בעיקר רעשים בתדרי רדיו (RFI)  –  והשפעתן של הפרעות אלה על צליל המערכת, הצעד המתבקש הבא היה סינון ההפרעות מרשת החשמל. מזה זמן רב שקלתי להתקין שנאים מבדלים למערכת. ההשפעה הדרמטית של שקעי החשמל על צליל המערכת דרבנה אותי לא להשתהות יותר.

פירוט והסברים טכניים לגבי מקור ההפרעות והדרכים לטפל בהן יופיעו בדפים, או מאמרים, אחרים.

בגדול יש שלושה סוגי פתרונות לטיפול בהפרעות בתדרי רדיו על מתח הרשת:
  • מסננים
  • שנאים מבדלים
  • משחזרי מתח (Power Conditioners או AC Regenerators).
כל אחד מהפתרונות האפשריים האלה עשוי להיות בעייתי, משום שתכנון לא נכון, או הספק שאינו מתאים לצריכת ההספק של מערכת השמע, עלול לפגום בצליל המערכת, יותר מאשר להועיל.

על כל פנים, מתוך אותם שלושה סוגי פתרונות אפשריים, מסננים הם הזולים ביותר, אבל היעילות שלהם היא הנמוכה ביותר, לכן דילגתי על האפשרות הזאת.

משחזרי מתח איכותיים הם יקרים מאד, מעבר לאפשרויותיי הכספיות, לכן דילגתי עליהם, בתקווה שאוכל להגיע לפתרון טוב דיו ומספק עם שנאים מבדלים.

ההבנה הטכנית שלי אמרה לי שאין כל מניעה להשיג שנאי מבדל באיכות הגבוהה ביותר בהזמנה מבית מלאכה לליפוף שנאים בארץ. אבל, לאור הניסיון שלי עם מפצלי החשמל, ברור לי שהבנה טכנית היא דבר אחד, בעוד המציאות המעוגנת בניסיון עשויה להיות שונה. תשובה בדוקה יכולה להתקבל רק מתוך ניסיון והשוואה. לכן הזמנתי שני שנאים מבדלים מסחריים מחו"ל (לא שנאים ייעודיים למערכות שמע) והזמנתי שני שנאים נוספים מבית מלאכה מקומי לליפוף שנאים.

במקרה זה הסתבר בדיעבד שאכן השנאים שלופפו בארץ הם לא פחות טובים  –  ואולי אפילו יותר טובים  –  מאשר אותם שנאים שהזמנתי מחו"ל. השנאים מחו"ל הם מתוצרת טופז (Topaz), חברה הידועה באשר לאיכות השנאים המבדלים שלה. החברה כבר אינה קיימת, אבל ניתן להשיג שנאים משומשים מתוצרתה.

כאשר הזמנתי את השנאים, הנחו אותי מספר עקרונות באשר למפרט שלהם.
ראשית, העקרונות הכלליים, הנכונים לכל השנאים המבדלים באשר הם:
ליבת E-I (להבדיל מליבת טורואיד).
לשנאי סלילים נפרדים לראשוני ולמשני.
יש שכבת סיכוך, המחוברת להארקה, בין הסליל הראשוני למשני.
הסליל המשני הוא מאוזן, דהיינו, לסליל המשני יש סנף אמצעי המחובר להארקה.

שנית, עקרונות בהם בחרתי לאור הניסיון שלי עם מפצלי החשמל:
כבל כניסת המתח מתחבר ישירות לשנאי, ללא שקע ותקע לכניסת המתח בשנאי.
לקצות כבלי המתח בכניסה לשנאים חוברו תקעים מתוצרת אוידה.
שקעי המוצא הם כולם מתוצרת אוידה.

הוספתי גם מסנן קבלים לסליל המשני של השנאי.

דברים אלה (כבל כניסת מתח מחובר ישירות לשנאי ובקצהו תקע של אוידה, מסנן קבלים וכן שקעי מוצא מתוצרת אוידה) יישמתי גם על השנאים האמריקאים מתוצרת טופז.

הבחירה בשקעים ותקעים של אוידה היא ברורה, לאור ההבדל האדיר בין מפצלי החשמל של אוידה לבין מפצלי חשמל איכותיים אחרים, מחברות מכובדות אחרות.

פירוט באשר לדרישות הטכניות, למפרט הטכני ולעלויות ניתן לראות במאמר הבא: שנאים מבדלים למערכות שמע

תוצאות ראשוניות
לאחר שהשנאים עברו הרצה של בסביבות 5 ימים, חיברתי אותם למערכת.
התוצאות הראשוניות של השפעתם על איכות הצליל היו מעורבות.
מצד אחד היה שיפור אדיר באיכות הצליל, אבל מצד שני משהו "התקלקל"  –  התדרים הבינוניים-גבוהים נשמעו "קשים" מאד, מתכתיים ומאד לא נעימים לאוזן. לבד מהחלפת שקע החשמל בקיר, החלפת מפצל החשמל וכן הוספת שנאים מבדלים, בשלב זה לא בוצעו כל שינויים אחרים במערכת. אגב, התופעה הזאת של צלילים "קשים" הופיעה כבר עם החלפת מפצלי החשמל הקודמים במפצלים של אוידה, בטרם התקנת השנאים המבדלים. רק שעם החלפת המפצלים, ללא השנאים המבדלים, התופעה הייתה פחות בולטת לאוזן.

המחשבה הראשונה שלי הייתה שמשהו בטיפול חשמל שעשיתי אינו מוצלח. עם זה, איני מרים ידיים בקלות, מה גם שעל פניו נראה היה לי סביר שהטיפול שביצעתי בחשמל אמור רק לתרום, לא לקלקל. במשך כשבוע ביצעתי החלפות רבות, גם של אותם פריטים לטיפול בחשמל וגם של פריטים אחרים במערכת. לבסוף עליתי על הגורם לאותו צליל לא נעים  –  זאת הייתה אחת מהשפופרות בקדם-מגבר אשר גרמה לו. השפופרת הוחלפה ועכשיו כל השינויים בצליל המערכת היו רק לטובה.

אותה שפופרת הייתה מותקנת בקדם-מגבר עוד לפני הטיפול בחשמל, אבל קודם לכן לא הבחנתי בצליל הקשה והמתכתי שלה, משום שהוא "מוסך" (קיבל מיסוך, מלשון מסך) על ידי ההפרעות בתדרי רדיו הקיימות על רשת החשמל וכן על ידי "מריחת" הצליל עם מפצלי החשמל הקודמים.

לתשומת לבם של השוקלים טיפול בחשמל
מסתבר שטיפול איכותי בחשמל חושף, או מציף, בעיות קיימות שלא הובחנו קודם לכן. ככל שהטיפול בחשמל יעיל יותר, כך יצופו יותר ויובחנו יותר בעיות אפשריות במערכת. לכן חשוב מאד לנסות כל טיפול בחשמל טרם הרכישה הסופית. יש אפשרות שבמקרים מסוימים הטיפול בחשמל יחשוף בעיות קיימות ברכיבי מערכת שונים, בעיות שלא הובחנו קודם לכן, טרם הטיפול בחשמל. מתוך כך, יש אפשרות שבעקבות הטיפול בחשמל יתבקש להחליף רכיב נוסף במערכת, דבר העלול לגרום להוצאות כספיות שלא הובאו בחשבון מראש. עם זה, מבחינת שיפור איכות הצליל של המערכת, מניסיוני אין תחליף לטיפול בחשמל  –  בנוסף לכל הדברים האחרים המשפיעים על איכות הצליל של מערכת השמע.

מסקנה אישית
הגיע הזמן לשחק עם החלפת שפופרות, גם עם אלה שאין להן צרימה  –  אולי אמצא דברים נוספים.

תוצאות סופיות  –  השפעת המשקע בקיר, מפצל החשמל והשנאים המבדלים על צליל המערכת
צליל המערכת השתפר במידה ניכרת. המיקרו-דינאמיות השתפרה במידה ניכרת וכך גם מידת הפירוט ורמת השקט, או עומק השקט. חשוב הרבה יותר (לפחות, חשוב לי)  –  המערכת נהייתה הרבה יותר "מוסיקאלית". אמנם המערכת שלי הייתה "מוסיקאלית" מאד עוד לפני כל המסע לטיפול בחשמל  –  אבל עכשיו היא "מוסיקאלית" הרבה יותר. דהיינו, המוסיקה המתנגנת דרכה הרבה יותר משכנעת, כובשת וסוחפת מאשר קודם.

חסרונות?  –  לא מצאתי כאלה  –  לבד, אולי, מזה שמדובר בהוצאה כספית מסוימת. הסתייגות בהמשך.
מסקנות?  –  היה טוב אם הייתי עושה את זה בשלב הרבה יותר מוקדם. הסתייגות בהמשך.


צעד רביעי  –  החלפת שפופרות

עניין החלפת השפופרות אינו קשור ישירות לטיפול בחשמל  –  הוא שייך לכוונון (tuning) של צליל המערכת. אני מכליל אותו כאן, משום שבהמשך אליו ביצעתי שינויים באספקת החשמל, או יותר נכון, בכבלי חשמל.

גם בקדם-המגבר וגם בדרגת-הפונו שהיו לי בעת הטיפול בחשמל, בכל אחד מהם יש 3 שפופרות מדגם 12AX7/ECC83 . אלה שפופרות נפוצות מאד במגברי שמע למיניהם ויש היצע במגוון גדול של שפופרות אלה, גם NOS, שמשמעותו New Old Stock וגם מייצור עכשווי. השפופרות שהיו מותקנות היו NOS מתוצרת טלפונקן.

ניסיתי שפופרות שונות, גם NOS וגם מייצור עכשווי, של יצרנים שונים. לשפופרות שונות יש השפעות שונות על צליל המערכת.

לאחר שורת ניסיונות ומשחקים, מצאתי שהשפופרות מייצור עכשווי Sovtek 12AX7 LPS מביאות מידה גדולה מאד של פירוט בצלילים הבינוניים-גבוהים והגבוהים. אבל, פירוט זה בא במחיר של "רזון", או "חוסר בשר" מספיק בצלילים הבינוניים. הנפח של אותם צלילים נהיה קטן יותר.

בשלב ראשון החלפתי את השפופרות בקדם-מגבר, על פי הנגן CD ובשלב שני החלפתי את השפופרות בדרגת-הפונו. התוצאה הסופית הייתה שהושגה מידה גבוהה של התאמה, מבחינת האיזון הטונאלי, בין הנגן CD לבין הפטפון.

במשך זמן מה התלבטתי ביני לביני מה לעשות, מה להעדיף  –  פירוט, או "בשר" ו"מלאות" של הצלילים הבינוניים. בסופו של דבר העדפתי את הפירוט, אם כי לא בלב שלם. סיכמתי עם עצמי להמשיך ולבדוק אפשרויות נוספות, כך שמידת הפירוט הזאת תישמר ועם זה אוכל לקבל יותר "בשר" בצלילים הבינוניים.

זה הביא אותי לשלב הבא.


צעד חמישי  –  החלפת כבלים למיניהם

לאחר תום הטיפול בחשמל והחלפת השפופרות, הגעתי אל הישורת האחרונה (בשלב זה)  –  בחירת כבלים מתאימים יותר מאלה שהיו במערכת עד אז. מדובר בכבלי רמקול, כבלי חיבור (interconnect) וכבלי חשמל.

התחלתי עם כבלי רמקול וכבלי חיבור.
כאשר ניסיתי כבלים שונים, חיפשתי כבלים כאלה שבין השאר, בצד שיפור כללי של צליל המערכת, יוסיפו "נפח" ו"בשר" לצלילים הבינוניים, משום שעקב החלפת השפופרות נוצר חוסר בהם.

כמה וכמה כבלים (גם כבלי רמקול, גם כבלי חיבור וגם כבלי חשמל), בפרט כבלים הנחשבים ל"אודיופיליים", אכן הביאו לתוספת נפח בצלילים הבינוניים  –  אבל על חשבון הנחתה מסוימת של הצלילים הגבוהים והבינוניים-גבוהים. כבלים אלה נפסלו על הסף  –  ה"מחיר" שלהם בהנחתת הצלילים הגבוהים לא התאים לי.

בסופו של התהליך בחרתי כבלי רמקול וכבלי חיבור שהביאו לשיפור בצליל הכולל של המערכת, אבל כבלים אלה לא השפיעו על האיזון הטונאלי של המערכת והם לא הביאו איתם את התוספת המיוחלת של יותר "נפח" בצלילים הבינוניים. כמובן שלא ניסיתי את כל הכבלים הקיימים, בפרט כאשר אני נתון למגבלת תקציב  –  אבל זה מה שקרה עם אותם כבלים שניסיתי.

גם כבלי החיבור וגם כבלי הרמקול הם מתוצרת נאוטק (NeoTech).

הגעתי לכבלי חשמל  –  ו  –  בינגו  –  מצאתי את אשר ביקשה נפשי.
ניסיתי כבלי חשמל מוכנים של חברות שונות.
אמנם היו כבלי חשמל שהוסיפו "נפח" לצלילים הבינוניים, אבל במחיר של הנחתת הצלילים הגבוהים. כבלים אלה נפסלו על הסף.
כבלים אחרים הוסיפו "נפח" לצלילים הבינוניים מבלי להנחית את הצלילים הגבוהים  –  אבל הם הוסיפו למערכת "צבע" או "גוון" שלא מצאו חן בעיני. גם כבלים אלה נפסלו על הסף.

עד שמצאתי את הכבלים שנראה שהם תפורים כמו כפפה ליד על המערכת שלי. אלה הם כבלי החשמל הנוכחיים שלי  –  כבלי חשמל חתוכים לפי אורך (ללא תקעים בקצוות), מתוצרת נאוטק (Neotech), אשר בקצותיהם חוברו תקעים של אוידה. בכבלי חשמל שונים הותקנו תקעים של אוידה ממספר דגמים שונים. מצאתי שבאמצעות שימוש בתקעים מדגמים שונים, בעלי ציפויים שונים, אני יכול לשחק כרצוני עם מידת "הנפח" של הצלילים הבינוניים מחד  –  ועם מידת הפירוט מאידך  –  ולכוונן את האיזון הטונאלי של המערכת כראות עיניי.

פירוט באשר לכבלי החשמל השונים וכן לגבי ההרכבה העצמית של כבלי החשמל יופיע במאמרים נפרדים.


צעד שישי  –  התקנת קוו חשמל ייעודי למערכת ותיקון ההארקה לבית

הותקן קוו חשמל והארקה ייעודי למערכת השמע, משקע החשמל שעל הקיר ישירות אל לוח החשמל הביתי.

אל לוח החשמל הביתי אצלי נכנסות שלוש פאזות חשמל, המחולקות בין קווי החשמל השונים בבית. את קו החשמל המוביל למערכת השמע חיברתי לפאזה המוליכה למכשירים שאינם פעילים כלל בעת שאני מאזין למוסיקה (חדר השינה, המזגן של חדר השינה והדוד החשמלי).

ההארקה הקודמת שחוברה ללוח החשמל הביתי נבדקה על ידי חשמלאי ונמצא שהיא לא הייתה תקינה. הותקנה הארקה חדשה (לכל הבית), איכותית ותקנית.

מסך הטלוויזיה והממיר לקליטת טלוויזיה בלוויין חוברו דרך מפצל חשמל נפרד, בעל מסנן מובנה, לקו חשמל אחר, נפרד מקו החשמל של מערכת השמע. מסך הטלוויזיה חובר למפצל החשמל באמצעות כבל חשמל מסוכך, אם כי כבל החשמל עצמו לא נבחר מבחינת השפעתו על הצליל  –  למסך הטלוויזיה שלי אין צליל. הסיבה שהוא חובר דרך כבל חשמל מסוכך היא למנוע שידור של הפרעות הנוצרות בתוך מסך הטלוויזיה וספק המתח שלו אל מערכת השמע.


הערה

את הטיפול בחשמל למערכת השמע ביצעתי בשלבים, תוך כדי כך שמכל שלב למדתי דברים נוספים.

סדר השלבים שביצעתי אינו בהכרח הסדר הנכון או הרצוי.

לאחר מעשה, לאור ניסיוני, נראה לי שסדר השלבים העדיף הוא זה:
שלב ראשון, התקנת קוו חשמל ייעודי למערכת השמע וכן בדיקת תקינותה ואיכותה של ההארקה הדירתית. במידת הצורך, תיקון ההארקה.
שלב שני, התקנת שקע חשמל ייעודי ואיכותי למערכת השמע.
שלב שלישי, התקנת מפצל(י) חשמל איכותי(ים)  –  וכן התקנת מספר שנאים מבדלים, או לפחות שנאי מבדל אחד לכלל המערכת.
שלב רביעי, בחירת כבלי חשמל מתאימים.
שלב חמישי, סינון מתח החשמל למסך הטלוויזיה והממיר, אם הם נמצאים באותו חדר עם מערכת השמע.


תוצאות נוכחיות

צליל המערכת שלי נסק בכמה דרגות. רמות השקט, הצלילות והפירוט עלו פלאים. לשם המחשה, כאשר תזמורת סימפונית מנגנת "tutti", דהיינו, כל כלי התזמורת מנגנים יחד, עכשיו אני מבחין יותר בכלים השונים, או בקבוצות כלים שונות, בתוך הצליל הכולל של כלל התזמורת  –  כאשר קודם לכן נשמע גוש צליל אחיד יותר של כלל התזמורת, עם פחות הבחנה בין קבוצות הכלים השונות.

יותר מכל, עכשיו המערכת שלי הרבה יותר "מוסיקאלית". במילה מוסיקאלית אני מתכוון לכך שהמוסיקה הבוקעת מהמערכת נשמעת לי עכשיו יותר משכנעת, כובשת וסוחפת. קורה לי פעמים רבות יותר שכאשר אני מנסה להאזין לשינוי מסוים שביצעתי במערכת, כמו החלפת כבל, או החלפת שפופרת במגבר  –  אני מוצא את עצמי שוקע במוסיקה ונסחף איתה, במקום לשים להבדלים בצליל המערכת.


פירוט הטיפול בחשמל שבוצע

בקיר, במקום שקע החשמל הישראלי הרגיל, הותקן שקע חשמל כפול של אוידה מדגם R1 (בריליום) המותקן במסגרת אלומיניום ומכסה סיבי פחם, גם הם של אוידה:

אוידה R1


לאחד השקעים בקיר מחובר שנאי מבדל המזין את מגבר ההספק.

לשקע השני חובר מפצל חשמל של אוידה מדגם MTB-4 עם שקעים כפולים מדגם SWO-DX (כסף):

אוידה MTB-4


למפצל חוברו שלושה שנאים מבדלים:
שנאי מבדל אחד למקור(ות) האנלוגי(ים) (בעבר היו קדם-פונו וקדם-מגבר, כיום יש רק קדם-מגבר המכיל בתוכו גם יחידת קדם-פונו).
שנאי מבדל שני למקור(ות) הדיגיטאלי(ים) (בעבר היו נגן תקליטור CD וכן ממיר DAC, כיום יש רק נגן תקליטורי CD המכיל בתוכו גם ממיר DAC).
שנאי מבדל שלישי למכשירים, או פריטי ציוד, בהם יש ספק מתח ממותג (switching power supply)  –  שהם רסיבר לקולנוע ביתי, מחשב לקולנוע ביתי ומוסיקה ונגן אוניברסאלי. בנוסף, בעתיד יחובר לשנאי הזה טיונר.

מנוע הפטפון מחובר לקו חשמל נפרד מקו החשמל של מערכת השמע, ללא שנאי מבדל.

כמו-כן הוחלפו כל כבלי החשמל לכבלי חשמל בהרכבה עצמית.

הותקן קוו חשמל והארקה ייעודי למערכת השמע, משקע החשמל שעל הקיר ישירות אל לוח החשמל הביתי.

הותקנה הארקה חדשה (לכל הבית), הארקה איכותית ותקנית.

הותקן סינון לאספקת החשמל למסך הטלוויזיה והממיר לקליטת טלוויזיה בלוויין, הנמצאים אצלי בסלון, באותו חדר עם מערכת השמע.


נראה לי שמיציתי את כל מה שניתן לעשות בעניין הטיפול בחשמל למערכת השמע.
מאחר ומתח החשמל אצלי הוא די יציב לאורך כל שעות היממה ובמשך כל ימי השבוע וסוף השבוע  –  ומאחר ונראה לי שבוצע סינון טוב מאד להפרעות הקיימות על קוו החשמל למערכת השמע  –  לא נראה לי שיש לי צורך בטיפול נוסף, כמו מעצב מתח, או משחזר מתח.







לתוכן העניינים





שאלות, הערות והצעות יתקבלו בברכה: דואר אלקטרוני E-mail



כל הזכויות שמורות.
Copyright © - 2011-2012 ליהושע גומא,
תל מונד