כיצד חזרתי למערכת אנלוגית

בשנות החמישים, השישים והשבעים, שני המקורות העיקריים לשמיעת מוסיקה בבית היו תקליטים (תקליטי ויניל) ושידורי רדיו. טייפים סלילים היו נחלתם של יחידים.
כך, בשנות השבעים של המאה העשרים, מוזיקה שמעתי דרך רדיו ודרך פטפון.

עם תחילת שנות השמונים, הלכתי עם העדר והמקורות שלי עברו להיות נגן דיסקים (CD) וטייפ קלטות (קסטות).

במשך השנים עברתי דירה מספר פעמים, לאזורים שונים בארץ. חלק מהדברים שלי נשאר ארוז בקרטונים, אשר עברו אתי מדירה לדירה.
במהלך שנת 2009, כאשר הייתה לי מערכת השמע עם הרמקולים B&W N 803, יום אחד עשיתי סדר בדברים שהיו ארוזים בקרטונים במשך שנים רבות. בין אותם דברים היה פטפון אוטומטי ישן של סוני, עם הראש והמחט המקוריים שלו, שהיה ארוז לו ממועד כלשהו בשנות השמונים. רציתי רק לבדוק אם הוא פועל בטרם אזרוק אותו לפח. הוא לא פעל באופן תקין. פתחתי אותו, ניקיתי ושימנתי את המכלולים המכאניים ולאחר מכן הוא פעל כהלכה. השגתי תקליט, כדי לבדוק אם הפטפון גם משמיע צלילים.

חיברתי את הפטפון לרסיבר קולנוע ביתי שלי, שהייתה לו גם כניסת פונו, הנחתי תקליט על הצלחת והפעלתי אותו. הסתבר שהגומייה האוחזת את המחט איבדה לחלוטין את הגמישות שלה. לאחר שהמחט ירדה אל פני התקליט, היא המשיכה לרדת בהדרגה ואחרי כחצי דקה הראש עצמו התחיל להשתפשף על התקליט.

באותה חצי דקה ששמעתי את התקליט קרה לי משהו שלא ציפיתי לו. שמעתי את הבסים (הצלילים הנמוכים) באופן שקשה לי לתאר אותו במילים. משהו שהזכיר לי את שנות צעירותי, משהו באיכות הצליל שהיה ונעלם במשך השנים.

מאותו רגע היה ברור לי שאני חוזר לשמוע גם תקליטים. כהרגלי מימים ימימה, חיפשתי את השדרוג הזול ביותר האפשרי, דהיינו, רציתי רק להחליף ראש לראש הזול ביותר הקיים. גם הראש המקורי של סוני לא היה באיכות צמרת. טלפנתי לאחד היבואנים והזמנתי ממנו את הראש הזול ביותר שהיה לו, שעלה בסביבות 250 ש"ח. בינתיים רכשתי עוד כמה תקליטים יד שנייה ממקורות שונים.

בהאזנה לתקליטים מצאתי איזה קסם שלא היה לי בהאזנה לתקליטורים, אבל האיכות בפירוש לא סיפקה אותי. קלטתי שאם ברצוני לשפר את איכות החוויה שלי מהאזנה לתקליטים, עלי לשדרג את המערכת האנלוגית באופן משמעותי.

לאחר כמה בירורים הזמנתי מאיל פור את הפטפון מהדגם הבסיסי ביותר של Nottingham וכן ראש Grado Reference Sonata .

בין מועד הזמנת הפטפון להגעתו אלי עברתי ניתוח.

כאשר איל פור הגיע אלי להתקין את הפטפון, שכבתי על הספה בסלון, כאשר אני יכול בעיקר לשכב, קצת לשבת ובקושי רב ללכת.

איל התקין את הפטפון והראש והחל לבצע כיוונים. הוא שם תקליט ג'אז המשמש אותו לצורך כיוונים. כאשר בקעו הצלילים הראשונים מהפטפון, עוד בתהליך הכיוונים, זלגו דמעות מעיניי – דמעות ממש. באותו רגע שמעתי בביתי מוסיקה כפי שמעולם לא שמעתי בביתי (להוציא קונצרטים חיים). לפתע המוסיקה נשמעה לי נכון, נכון וטוב.

הקסם הייחודי של השמע האנלוגי, שלא קיים במערכות דיגיטאליות, או במקורות דיגיטאליים – אותו קסם שזכרתי מהשנים המוקדמות שלי – חזר – ובאיכות גבוהה יותר מאשר בכל מערכות השמע שהיו לי בעבר.

בשבועות שלאחר מכן התענגתי מאד על האזנה למוסיקה.

באותו זמן לא ידעתי כמה זמן נשאר לי לחיות, אם מעט או הרבה.
החלטתי, או בחרתי, בזמן שנותר לי, בין אם הוא זמן קצר או ארוך, ליהנות מהאזנה למוסיקה ככל שאני יכול. כך, החלטתי להמשיך לשדרג את המערכת האנלוגית – להתמקד בהנאה מהאזנה למוסיקה, יותר מאשר בהוצאות הכספיות הכרוכות בזה.

בשלב ראשון בחנתי כמה דרגות-פונו ובחרתי ב-E.A.R. 834P.

בהמשך שדרגתי את אותה דרגת-פונו על ידי החלפת מרבית הרכיבים ברכיבים איכותיים: שקעי כניסה ויציאה, תושבות שפופרות, כל הנגדים והקבלים במסלול אות השמע, מיישרים וקבלי סינון.

אמנם נהניתי מאד מהמערכת שלי, אבל רציתי יותר מאותו דבר.
שלב אחד בשדרוג היה לעלות רמה בדגם של הפטפון, מהדגם הבסיסי ביותר של Nottingham לזה שמעליו – הדגם Ace Space.

שלב שני היה שדרוג הראש.
כאן ניצבה בפני התלבטות.
מצד אחד, אני בוחר פריטים למערכת השמע שלי רק לאחר שאני מאזין להם. העניין הוא שאין אפשרות לנסות ראשים שונים על המערכת שלי. אמנם אני לא "קונה" באופן עיוור ואוטומטי כל מה שכתוב באינטרנט, אבל מידע המבוסס על ניסיונם של אחרים היה הדבר היחיד שיכולתי להעזר בו במקרה זה. תוך חיפוש ברשת הגעתי לאתר של ארתור סלבטורה: High End Audio. הדבר הראשון ממנו התרשמתי מסלבטורה הוא שהוא כותב מתוך ניסיונו האישי רב השנים. גם נראה היה לי שטעמו דומה לטעמי. ראשי הפטפון הניצבים במקום ראשון ברשימה שלי עולים יותר ממה שיכולתי להרשות לעצמי. לכן החלטתי לבחור בראש הנמצא במקום השני ברשימה שלו: ZYX R1000 Airy 3. גם אם הייתי יכול להחזיר את הגלגל לאחור לא הייתי משנה בחירה זאת.

הראש הקודם מתוצרת Grado היה מסוג MM, דהיינו Moving Magnet. הראש החדש מתוצרת ZYX הוא מסוג MC, דהיינו Moving Coil. אמנם לדרגת-הפונו שלי יש שנאים-מעלים (step-up transformer) לראשי MC, אבל הם לא איכותיים דיים. לכן הוספתי שנאי-מעלה נפרד, E.A.R. MC4.

מהרגע בו הותקנה המערכת האנלוגית ועד סוף שנת 2010, לא הייתי מסוגל ליהנות מהאזנה לתקליטורי CD, על הנגני CD והממיר DAC שהיו לי באותה תקופה. רק כאשר שדרגתי לנגן תקליטורים Ayon CD-07 יכולתי ליהנות גם משמיעת תקליטורי CD – אם כי, גם אז המערכת האנלוגית שלי נשמעה לי הרבה יותר טוב מאשר הנגן תקליטורים. גם כאשר שדרגתי בהמשך את נגן התקליטורים לנגן AMR CD-777, שהוא טוב יותר מאשר הנגן הקודם, המערכת האנלוגית שלי נשמעה הרבה יותר טוב מהנגן תקליטורים.

אכן, מסוף שנת 2010 אני נהנה גם משמיעת תקליטורים – אבל לא באותה מידה בה אני נהנה משמיעת תקליטים.

הבעיה העיקרית עם המערכת האנלוגית שלי היא שמתוך ספרית התקליטים הגדולה שלי, רק מעט מאד תקליטים הם במצב פיזי טוב.

כך, אני שומע גם תקליטורים וגם תקליטים.

במשך כשנתיים וחצי, מקיץ שנת 2009 ועד תחילת שנת 2012, המערכת האנלוגית שלי נותרה ללא כל שינוי. בתחילת שנת 2012, הקדם-מגבר הקודם שלי הוחלף בקדם מגבר חדש. תוצרת Audible Illusions, דגם Modulus 3. קדם-מגבר זה כולל בתוכו גם דרגת-פונו מובנית, לראשי MM או MC. גם הקדם-מגבר עצמו נשמע טוב יותר מהקדם-מגבר הקודם שלי – וגם יחידת דרגת-הפונו המובנית שלו נשמעת טוב יותר מאשר דרגת-הפונו והשנאי-מעלה הקודמים שלי. דרגת-הפונו והשנאי-מעלה הקודמים שלי נמכרו.

שאלות, הערות והצעות יתקבלו בברכה: דואר אלקטרוני